המחיר הכלכלי הכבד של המלחמות: השפעת העימות עם איראן ומלחמת חרבות ברזל על כלכלת ישראל

עלות מערכה של מאות מיליוני דולרים ביום

העימות הצבאי הישיר בין ישראל לאיראן מתגלה כיקר בצורה חסרת תקדים. העלות הגבוהה ביותר היא ביירוט מטחי הטילים האיראניים – עלות יומית שמגיעה למאות מיליוני דולרים. מדובר בסכומים שמשלמים תוך ימים בודדים את מה שבעבר היה תקציב של מלחמות שלמות.

בימים הראשונים בלבד שיגרה איראן מאות טילים לעבר ישראל, מה שחייב יירוטים מרובים והוסיף עוד לנטל הכלכלי. הערכות מדברות על עלות כוללת של כ-12 מיליארד דולר במקרה של מערכה בת חודש – סכום שעולה על מרבית המערכות הצבאיות הקודמות. כל יום אחד בלחימה הזו עולה כמו חודש של לחימה בעימותים קודמים.

יירוטים יקרים ונזק כבד בעורף

עיקר ההוצאה במערכה מול איראן נובע מההגנה האווירית. כל יירוט במערכות המתקדמות של ישראל – "חץ", "שרביט קסמים" וכיפת ברזל – עולה עשרות אלפים ועד מיליוני דולרים ליחידה. עלות היירוטים בימים הראשונים לבדה נאמדת כבר במיליארדים.

מעבר לכך, חיל האוויר מפעיל עשרות מטוסי קרב בגיחות ארוכות טווח לתקיפות באיראן, בעלות של אלפי דולרים לשעת טיסה, יחד עם שימוש בתחמושת חכמה יקרה מאוד. נוסף לכך, נגרם נזק משמעותי לתשתיות אזרחיות עקב מתקפות הטילים: הרס בתים, פגיעה בתשתיות אנרגיה, פינוי אלפי אזרחים למלונות, והשבתת עסקים בכל הארץ.

תקציב הביטחון תופח — והאזרחים נושאים בנטל

גם לפני המערכה הנוכחית, מלחמת "חרבות ברזל" בדרום ובצפון כבר הרחיבה דרמטית את הוצאות המדינה. תקציב הביטחון זינק למעל 180 מיליארד ש"ח בשנה – כמעט כפול מהיקפו בשנים רגילות. חלקו מהתוצר מגיע לכ-9% – רמה חריגה עבור כלכלה מודרנית.

סכומים כאלה מחייבים את הממשלה למצוא מימון – מה שמגיע ישירות לכיס האזרחים. העלאות מיסים כבר יצאו לדרך: המע"מ עלה, הביטוח הלאומי התייקר, מדרגות המס לא עודכנו, והנטל הכולל על משקי הבית עלה משמעותית. ככל שהגירעון גדל, כך צפוי הלחץ הכלכלי על הציבור לגדול. גם הסכנה להורדת דירוג אשראי מרחפת ברקע.

מבט קדימה: יוקר מחיה, צמיחה ואבטלה בשנים 2025–2026

המלחמה מול איראן פרצה כאשר המשק עדיין מתאושש ממלחמות קודמות. עתה היא מאיימת לבלום את הצמיחה שוב. ההערכות הן שכבר עתה נחטכה כעשירית מקצב הצמיחה השנתי. אם הלחימה תימשך, צפוי גידול באבטלה, בעיקר בענפים הרגישים: תיירות, מסחר, תחבורה ושירותים.

התחזיות האינפלציוניות לשנת 2025 כבר תוקנו כלפי מעלה, לכיוון 2.5%-3%. מחירי הדלק, החשמל, המזון, והשירותים צפויים להמשיך להתייקר, בין היתר בשל היחלשות השקל ועליית מחירי הנפט. הציבור הישראלי ירגיש זאת היטב בכיס.

יחד עם זאת, תרחיש חיובי קיים: אם המערכה תסתיים בהישג ביטחוני חד ובריסון איום הגרעין והטילים האיראני, ייתכן ששוקי ההון יתאוששו, השקל יתחזק, והצמיחה תחזור בהדרגה ב-2026. גם תעשיות הביטחוניות הישראליות עשויות ליהנות מעלייה בביקושים בעולם.

שורה תחתונה: מה ירגיש האזרח הפשוט — ומה כדאי לעשות

במהלך השנה הקרובה, כמעט כל משק בית בישראל צפוי להרגיש עלייה ביוקר המחיה. הקניות יתייקרו, הדלק והחשמל יעלו, ביטוחים וטיסות יתייקרו, ריביות על משכנתאות יישארו גבוהות. בפועל — נוכל לקנות פחות עם אותו שכר. המדינה תגבה יותר מסים והנטל על כל בית יגדל.

גם אם האבטלה הכללית לא תמריא, יהיו משפחות רבות שירגישו את הלחץ הכלכלי.

מה כדאי לעשות כבר עכשיו?

• להיזהר מהתחייבויות והלוואות מיותרות.

• לבנות כרית ביטחון כלכלית.

• לבדוק אפשרויות להגדיל הכנסות (פרויקטים צדדיים, שעות נוספות).

• לנהל הוצאות בזהירות עד יעבור זעם.

המשק הישראלי הוכיח עמידות גם בעבר, אך הדרך לשיקום מלא תהיה ארוכה ותדרוש ניהול אחראי — גם של הממשלה וגם של כל משק בית.