מינויו של אלוף אלי שרביט

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום על מינויו של אלוף במילואים אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים, לתפקיד ראש השב"כ. ההכרזה עוררה תגובות מגוונות במערכת הפוליטית והביטחונית, עם טיעונים בעד ונגד המינוי

טיעונים בעד המינוי:

• ניסיון פיקודי ומנהיגותי: תומכים במינוי מציינים את ניסיונו הרב של שרביט בתפקידים בכירים בצה"ל, כולל פיקוד על חיל הים, והצלחתו בניהול מערכות מבצעיות מורכבות מול איומים כמו חמאס, חיזבאללה ואיראן. ח"כ גדי איזנקוט, לשעבר רמטכ"ל, בירך על המינוי ואמר: "אלי הוא מנהיג ומפקד בעל עמוד שדרה מקצועי וערכי אשר הצטיין בכל תפקידיו בצה״ל ומהיכרות רבת שנים, אני משוכנע שיקדם את הארגון עפ״י ייעודו ויהיה נאמן למדינת ישראל". ​

• יכולת להביא רעננות לארגון: מינוי של דמות מחוץ לשב"כ עשוי להביא זווית חדשה ורעננה לארגון, בדומה למינויו של עמי איילון, גם הוא מפקד חיל הים לשעבר, לראש השב"כ לאחר רצח רבין. ההנחה היא שמנהיגות חיצונית יכולה לסייע בשיקום הארגון לאחר הטלטלה שעבר ב-7 באוקטובר.

טיעונים נגד המינוי:

• חוסר ניסיון בתחום המודיעין והטרור: מבקרים טוענים כי לשרביט אין ניסיון קודם בעבודה מודיעינית או בלחימה בטרור, תחומים המרכזיים לפעילות השב"כ. בכירים לשעבר בשב"כ הביעו חשש כי ייקח לו זמן רב ללמוד את עבודת הארגון, מה שעשוי לפגוע בתפקודו.

• עיתוי המינוי והליך הבחירה: חלק מהביקורת מתמקדת בעיתוי ההכרזה, המגיעה לפני דיון בג"ץ בנושא פיטורי ראש השב"כ הנוכחי, רונן בר. יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, אמר: "מינוי ראש השב״כ חייב להתבצע אך ורק אחרי החלטת בג״ץ".

• השתתפות במחאות ציבוריות: בימין הפוליטי נמתחה ביקורת על השתתפותו של שרביט בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית וביקורת שהשמיע על הנשיא האמריקני לשעבר, דונלד טראמפ. גורמים בליכוד העריכו כי מינויו לא יושלם בשל הביקורת הפנימית.

• לסיכום, מינויו של אלי שרביט לראש השב"כ מעורר דיון ציבורי נרחב, עם טיעונים משכנעים הן בעד והן נגד. ההחלטה