האפשרות לתקיפה ישראלית באיראן הולכת ומתקרבת, והמציאות האזורית שונה משמעותית לעומת השנים האחרונות. בעבר, תקיפה ישירה באיראן נחשבה למסוכנת במיוחד בשל האפשרות לתגובה כוללת של כל הגורמים הפרו-איראניים באזור – חמאס, חיזבאללה, סוריה, החות'ים בתימן, וכן מעורבות פוטנציאלית של עיראק ואפילו מצרים. אך מאז מתקפת ה-7 באוקטובר והלחימה שלאחריה, המצב האסטרטגי השתנה באופן מהותי.
ראשית, מרבית אויביה הישירים של ישראל סופגים פגיעות כבדות. חמאס נחלש משמעותית, חיזבאללה ספג מכות צבאיות משמעותיות בצפון, והפעילות האיראנית בסוריה נפגעה בצורה נרחבת. בכך, הפוטנציאל למתקפה מתואמת של ציר ההתנגדות נגד ישראל נחלש באופן משמעותי.
שנית, הממשל האמריקני שינה את גישתו. אם בעבר ארה"ב חששה מהתערבות ישירה באיראן, היום היא מבינה את הסכנה שבנשק גרעיני איראני ומפעילה לחצים הולכים וגוברים על טהראן. שינוי זה פותח חלון הזדמנויות אסטרטגי לישראל, שכן תמיכה אמריקנית, גלויה או סמויה, תסייע לכל פעולה צבאית אפשרית.
שלישית, הקהילה הבינלאומית מפגינה הבנה רבה יותר לצורכי הביטחון של ישראל. איראן ממשיכה להתקרב לנקודת האל-חזור מבחינת פיתוח נשק גרעיני, והעולם מתחיל להפנים שישראל לא תוכל לעמוד מנגד.
יחד עם זאת, תקיפה באיראן אינה נטולת סיכונים. רוסיה וסין עשויות לעמוד לצידה של איראן, ותגובה חריפה מצד טהראן עלולה לגרור את האזור למלחמה רחבה, עם השלכות עולמיות. עם זאת, ישראל מגיעה לאימות הזה בעמדת כוח משמעותית, וייתכן כי היא תבחר לפעול בקרוב כדי להסיר את האיום הגרעיני האיראני אחת ולתמיד.
