למרות הדיווחים על חיסול צמרת חמאס, ההערכה היא שהבכירים שרדו – וייתכן שזה נעשה בכוונה. ישראל ביקשה לשדר מסר כפול: להבהיר למנהיגי הארגון שאין להם חסינות גם בדוחא, אך להשאירם בחיים כדי להגביר את הלחץ להסכם חטופים. התקיפה יצרה מצג של ניסיון חיסול, אך למעשה נועדה לערער את ביטחון חמאס ולהאיץ את ההבנות, כשהמסר המרכזי ברור – הזמן שלהם אוזל.

בעידן הבינה המלאכותית, בתי הספר מתקשים להעניק למידה מותאמת וחשיבה יצירתית. חינוך ביתי מציע מסלול אישי, קצב דיפרנציאלי ומיזמי שטח שמפתחים התמדה, אחריות ומיומנויות נדרשות. AI מאפשר מורה-עוזר דיגיטלי לכל ילד. לטענות על חברתיות וסטנדרטים יש מענה: קהילות, חוגים, תיק עבודות והערכה חיצונית. מומלץ מודל היברידי: ימים בבית וימים במרכזי-למידה, הכשרת הורים-מנטורים, מיקרו-אישורים והכרה רשמית. לא לכל משפחה, אך פתיחת בחירה מוסדרת ובטוחה תחזיר ללמידה סקרנות, עשייה וקשר אנושי. בשיתוף הורים, מורים ומדינה נוכל להכין צעירים לעולם משתנה באחריות ובחוכמה.

אליטות יוצרות נרטיב שמשרת את האינטרסים שלהן, מנתקות את הקהל מהמציאות, ומשתמשות באידיאולוגיה כדי לשמר כוח ושליטה.

במאמר זה נסקור את הסיבות המרכזיות שבגללן חרדים נמנעים מגיוס לצה"ל – שמירה על אורח החיים הדתי, חובת לימוד התורה, והתנגדות אידיאולוגית למדינה – ונציג גם את הטיעונים שכנגדן. בנוסף, נבחן את הטענה כי הנהגת המגזר פועלת לשמר שליטה באמצעות בידוד האוכלוסייה והרתעה מפני גיוס. ננסה להבין את שני צדי המחלוקת, ולבחון כיצד ניתן לגבש פתרונות מכבדים שיאפשרו שמירה על זהות חרדית לצד תרומה לביטחון המדינה.

בשבועות האחרונים מתחולל מהלך פוליטי חריג וחסר תקדים בישראל: ניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתפקידה לפני תום כהונתה. צעד זה הצית ויכוח ציבורי סוער: מצד אחד תומכי ההדחה מעלים ביקורת חריפה על תפקודה של בהרב-מיארה; מנגד, מתנגדיה מזהירים מפני פגיעה בשלטון החוק והשלכות חמורות על הדמוקרטיה.

המאמר טוען שאסור לצום ביז בתמוז על החורבן, אלא על הסיבות שגרמו לו - שנאת חינם ופילוג. החורבן היה תיקון נחוץ למקדש שהפך חלול. גם היום אנשים צמים כקדושים אבל ממשיכים לשנוא ולפלג. במקום צום צבוע, כדאי להקדיש את היום לפעילות מעשית של אחדות, פיוס ותיקון החברה - כך נבנה את בית המקדש הפנימי האמיתי.

הכתבה חושפת מי באמת שולט בעולם מאחורי הקלעים - האליטות הכלכליות והפיננסיות שמכוונות החלטות מדיניות. המאמר מנתח איך התקשורת מעצבת נרטיבים לציבור, מה מניע את המלחמה בעזה מעבר לביטחון, ואיך אנחנו נגררים אחר סיפורים שמשרתים אינטרסים זרים. זוהי קריאת חובה לכל מי שרוצה להבין מי באמת מחליט על עתידנו ולהפסיק לחיות בתוך הנרטיב שבנו עבורנו.

הכתבה בוחנת את המלחמה בעזה דרך לקחים היסטוריים ממאבקים מוצלחים נגד טרור. המאמר מנתח מקרי בוחן ומסביר מדוע ניצחון צבאי לבד אינו מספיק. הוא מציע פתרון מדורג תלת-שלבי: חיסול חמאס, יצירת מנהל זמני בינלאומי, ובניית מסגרת פוליטית-כלכלת חלופית. המסר המרכזי: הצלחה נגד טרור מחייבת שילוב של כוח צבאי עם אלטרנטיבה אמינה לאוכלוסייה.

הכתבה בוחנת את המחיר הכלכלי הכבד שישראל משלמת על המלחמה הישירה מול איראן, בהמשך לעלות האדירה שכבר נגרמה במלחמת "חרבות ברזל". יירוטי טילים יקרים, תקיפות אוויריות, נזק לתשתיות והשבתת המשק — כולם גוררים גירעון תקציבי, עליית מיסים ויוקר מחיה הולך ומאמיר. התחזית לשנים 2025–2026 מצביעה על אינפלציה מתמשכת, פגיעה בכוח הקנייה, סיכון להאטה בצמיחה ועל צורך בהתנהלות כלכלית זהירה מצד הממשלה והאזרחים כאחד

המלחמה הישירה מול איראן משתקת את המשק הישראלי כבר ימים ארוכים. למרות העוצמה, יש לא מעט סיבות להעריך שהשבתת המשק מוגבלת בזמן — וההתאוששות תוכל להתחיל בקרוב. אז מתי תסתיים הלחימה מול איראן — ומתי המשק יחזור לפעולה מלאה?

המאמר סוקר את היחסים בין טראמפ למאסק בבחירות 2024 – מתמיכה פעילה ותפקידים ממשלתיים, ועד סכסוך פומבי סביב מדיניות כלכלית. לפי המאמר, ייתכן שהקרע ביניהם הוא מהלך תדמיתי מתוזמר שנועד לנתק את מאסק מהזיהוי הפוליטי עם טראמפ, כדי להגן על טסלה ולהחזיר את אמון השוק והמשקיעים.

הרמטכ״ל החליט לעצור את גיוס הנשים לחלק מהתפקידים הקרביים בעקבות ממצאים שהצביעו על פערים בכשירות הפיזית וסיכון בריאותי למשתתפות. ההחלטה עוררה ביקורת ציבורית בטענה לפגיעה בשוויון מגדרי, אך נובעת משיקולים מקצועיים בלבד. צה"ל מחויב לניצחון בשדה הקרב ולא לקידום אג'נדות. מדובר בצעד אחראי שמטרתו לתכנן מחדש מסלול מותאם, תוך שמירה על רף מבצעי גבוה ובטיחות החיילות. שוויון חשוב – אך לא על חשבון מוכנות ואפקטיביות צבאית.