המחלוקת סביב הדחת היועצת המשפטית לממשלה: טענות התומכים והמתנגדים
בשבועות האחרונים מתחולל מהלך פוליטי חריג וחסר תקדים בישראל: ניסיון להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתפקידה לפני תום כהונתה. צעד זה הצית ויכוח ציבורי סוער: מצד אחד תומכי ההדחה מעלים ביקורת חריפה על תפקודה של בהרב-מיארה; מנגד, מתנגדיה מזהירים מפני פגיעה בשלטון החוק והשלכות חמורות על הדמוקרטיה. ברקע, רבים תוהים האם צעד כזה תורם לאחדות העם או שמא מעמיק את השסע בחברה.
טענות תומכי ההדחה
תומכי המהלך סבורים כי היועצת המשפטית חרגה מתפקידה ופועלת באופן שאינו תואם את רוח הממשלה הנבחרת. לטענתם, בהרב-מיארה מונעת משיקולים פוליטיים ומייצגת גישה משפטית מנוגדת לזו של הקואליציה, במקום לספק ייעוץ ניטרלי. גורמים בקואליציה מביעים בה חוסר אמון, וטוענים שהיא אינה משתפת פעולה, מסרבת להגן על החלטות הממשלה בערכאות ואף מכשילה את יישום מדיניותה.
תומכי ההדחה מביאים גם דוגמאות קונקרטיות שבהן היועמ"שית לכאורה בלמה יוזמות חשובות של הממשלה, למשל בתחומי אכיפת החוק וביטחון הפנים. בנוסף, הם מציינים כי בהרב-מיארה מונתה על-ידי ממשלה קודמת בעלת השקפת עולם שונה, ולכן אינה מתאימה, לדעתם, להגשמת סדר היום שהציבור בחר בו. בעקבות חילוקי דעות מהותיים ואובדן אמון מוחלט בין הממשלה ליועצת, גורסי המהלך טוענים שיש להחליפה בדמות שתשתף פעולה עם הממשלה ותסייע לקדם את מדיניותה הלגיטימית.
טענות המתנגדים למהלך
מנגד, מתנגדי ההדחה – בהם גורמי אופוזיציה, אנשי משפט וארגוני חברה אזרחית – רואים במהלך זה סכנה לעקרונות יסוד בשלטון החוק. לדבריהם, פיטורי יועץ משפטי לממשלה באמצע כהונה בשל אי-הסכמה עם הדרג הנבחר הוא תקדים מסוכן המערער את עצמאות הייעוץ המשפטי השלטוני. תפקיד היועמ"ש נועד להיות מקצועי ובלתי-תלוי כבלם לחריגות של הרשות המבצעת מהחוק, והדחה מסיבות פוליטיות משדרת מסר שמאיים על עצמאות זו – שלפיו יועץ משפטי שיעמוד על קיום החוק עלול לאבד את משרתו.
המתנגדים טוענים עוד כי המהלך פוגע באיזון בין הרשויות ובמנגנוני הביקורת על הממשלה. הם מצביעים על כך שהכללים שונו במיוחד כדי לאפשר את הפיטורים – צעד שנתפס בעיניהם כבלתי חוקי. יש המזהירים גם מניגוד עניינים, שכן ראש הממשלה הנוכחי עומד לדין פלילי ועלול להפיק תועלת מהחלפת היועצת בדמות נוחה לו. בעיני המתנגדים, החלשת עצמאות היועמ"שית היא פגיעה בשומר סף מרכזי של הדמוקרטיה, ועלולה לפתוח פתח להחלשת מוסדות ממלכתיים נוספים האמורים לתפקד ללא תלות פוליטית.
מקדם אחדות או מעמיק את השסע?
שאלה מרכזית בדיון הציבורי היא האם ניסיון ההדחה תורם לאחדות בעם או מעמיק את הקרע הקיים. מצד תומכי המהלך נטען שהחלפת יועמ"שית שנתפסת כעוינת לממשלה תחזק את המשילות ותיישר קו בין הרשות המבצעת לבין ייעוצה המשפטי – ובכך אולי תצמצם מתחים פנימיים. לשיטתם, ממשלה נבחרת זקוקה לבעלי תפקידים בכירים התואמים את מדיניותה, מה שיתרום לניהול יעיל המגשים את רצון הרוב.
ואולם בפועל, נראה שהמהלך העמיק את השסע הציבורי. עצם ההודעה על ההדחה הציתה גל של ביקורת, הפגנות ועתירות לבג"ץ מצד המתנגדים, הרואים במהלך התקפה על יסודות הדמוקרטיה. גם גורמים מתונים בציבור הביעו דאגה מצעד שנתפס ככוחני ועלול לערער את האמון במוסדות המדינה. המאבק סביב הדחת היועמ"שית השתלב בקרע הרחב יותר סביב הרפורמה המשפטית, והגביר את הקיטוב בין המחנות. במקום לגשר על הפערים, הצעד הזה נתפס כעוד מהלך מסלים בעימות בין הממשלה למערכת המשפט – מה שמרחיק את הסיכוי להסכמה לאומית בעת הזו.
סיכום
ניסיון ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה הפך לסלע מחלוקת חריף בפוליטיקה הישראלית. תומכי ההחלטה מציגים אותה כמהלך מתקן שנועד להחזיר את הייעוץ המשפטי למסלולו תחת מדיניות הממשלה הנבחרת, בעוד מתנגדיה רואים בה תקדים מסוכן והתקפה על עצמאות המערכת המשפטית ועל יסודות הדמוקרטיה. בין אם המהלך יתממש ובין אם ייבלם בבית המשפט, ברור שהדיון סביבו כבר הגביר את המתח בחברה. במקום לקדם אחדות, נדמה שהצעד – לפחות בטווח הקצר – העמיק את הקרעים והחריף את המחלוקות סביב אופייה העתידי של המדינה ועקרונות שלטון החוק בה.
