הכסף המזומן, קרי המטבעות הראשונים שמילאו תפקיד כאמצעי תשלום, הופיעו על בימת ההיסטוריה בסוף המאה השמינית לפנה"ס, מאז כסף מזומן הוא חלק מהמציאות החיים של כולנו. כפי שהדברים נראים כרגע, יתכן מאוד שאנחנו הדור האחרון שיכיר את הקונספט של 'כסף מזומן'. כאן צריך לקחת בחשבון נקודה חשובה. לפני מאה שנים, איש לא היה חושב לבטל את הכסף המזומן, משום שלא היתה קיימת אלטרנטיבה. היום בזכות התפתחות הטכנולוגיה, רשת האינטרנט והמרחב הדיגיטלי – יש אלטרנטיבה. מרגע שהעולם גילה שניתן פשוט לבצע העברה דיגיטלית של כסף מחשבון בנק אחד לחשבון בנק אחר בלי מגבלות זמן ומרחק, האבולוציה של הכסף החלה לדהור. כך שהיום, לצד העברה מסורתית דרך הבנקים נולדו הרבה מאוד יישומים דיגיטליים המכונים בשם כולל פינטק (פייפאל וביט הן שתי דוגמאות מוכרות מבין מאות) והיום כמעט לכל אחד יש אלטרנטיבה טובה לכסף מזומן בטלפון הנייד.
בשטוקהולם כבר אין כספומטים
כדי להבין לאן העולם צועד, כדאי להעיף מבט לעבר שוודיה שהיא אחת מחלוצות גישת – 'עושים סוף למזומן'. בשוודיה תהליך ביטול המזומן נמצא בעיצומו. כבר למעלה מעשור הממשלות בשוודיה מקדמות צעדים להגבלת השימוש במזומן וההצלחה השוודית מרשימה. מרבית השוודים אימצו אפליקציה בשם 'סוויש', שקצת מזכירה את הביט המוכר בישראל, אך מתממשקת גם אל מול עסקים וארגונים. אמנם כסף מזומן נחשב עדיין הליך חוקי בשוודיה, אך באקו סיסטם הנוכחי קשה מאוד לעשות בו שימוש. למשל, אין בשוודיה אפשרות לרכוש כרטיס רכבת במזומן, ואגב גם לא פשוט להשיג מזומן בשוודיה כי הבנקים ביטלו את הכספומטים. אם תהיתם מה עושים הקבצנים בשטוקהולם, אז מסתבר שהם עברו לאיסוף בקבוקים.
למה להיפטר מכסף מזומן?
הופעת אפליקציות התשלומים, מה שמכונה הפינטק, שיכול להוות תחליף לכסף מזומן, קסמה מאוד הן לגורמים במערכת הפיננסית והן לגורמים שלטוניים. ברמה הפרקטית, סילוק המזומן מאפשר למערכת הבנקאית חיסכון לוגיסטי עצום (טיפול בשטרות ומטבעות פיזי דורש חלל וכוח אדם); אך יש סיבה מרכזית נוספת שהופכת את הרעיון הזה לאטרקטיבי הן בעיני ארגונים והן בעיני מדינות – מידע. כשמתנהלים באמצעות פינטק הכסף תמיד משויך לחשבון מסוים או אדם מסוים בעוד שכסף מזומן הוא אנונימי. למה זה חשוב? כי השיוך הזה מאפשר לעקוב אחר הכסף ומקשה על העברה של 'הון שחור'. זו גם הסיבה הרשמית שהרבה מאוד מדינות פועלות לצמצום ואפילו לביטול מזומן. זו לא הסיבה היחידה. כי 'המידע' שניתן לכרות ולהפוך למשאב. למשל, באמצעות העברות בפינטק, יכולות חברות הפינטק לבנות פרופיל מדויק של הרגלי הצריכה של כל משתמש. במציאות של היום כריית המידע הזו כבר מתרחשת על בסיס הפעילות שלנו במנועי חיפוש ורשתות חברתיות, אך מעקב אחר רכישות ספציפיות והוצאות אמת, יכול לקחת את העניין הזה אפילו יותר רחוק.
למה לשמור על כסף מזומן?
בדיוק מהאזור האפור הזה מגיעה גם התנגדות לביטול המזומן. הטענה היא שאנונימיות היא זכות יסוד. נכון שיש בעיה של הון שחור, אך עם הפיקוח על ההון השחור מעבר לכלכלת פינטק מפוקחת מאפשרת לרשויות לעקוב אחר כל הוצאה והכנסה ולגלות קשרים אישיים ועסקיים דרך העברות כספים. כמו גם מאפשרת לממשלה הרבה יותר שליטה ויכולת להגביל או לחסום עסקאות מסוימות. תומכי השוק החופשי טוענים שבפועל זו תהיה עוד שכבה של רגולציה. מומחי סייבר מוסיפים שמעבר לפינטק גם יהפוך מאגרי מידע פיננסי ליותר חשופים לפריצות.
טיעון משמעותי נוסף של המתנגדים, מעבר לזכות לאנונימיות, מתייחס לפן החברתי של ביטול המזומן. הטענה היא שהמהלך הזה יפגע בשכבות מהמגזרים החלשים יותר ורק מעמיק את הפערים החברתיים. למשל אנשים מבוגרים שכבר היום מתקשים לאמץ חידושים טכנולוגיים, או מגזרים מסורתיים בפריפריה (למשל, המגזר הערבי או המגזר החרדי). המתנגדים גם טוענים, שהעלמות המזומן גם לא תעלים את ההון השחור, משום שלצד הפינטק המרחב הדיגיטלי יצר גם את הקריפטו, שהוא כסף דיגיטלי אנונימי, שכבר נמצא בשימוש רחב של גורמי פשיעה שבאמצעותו מצליחים לעקוף את איסור השימוש במזומן.
