התחדשות הלחימה בסוריה מעלה שאלה קריטית לגבי עתיד הציר האיראני-סורי ושאלת המעורבות הישראלית, כאשר התשובה עשויה להשפיע מהותית על המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. המציאות המורכבת בשטח מצביעה על מגמות סותרות, המקשות על הערכה חד-משמעית.
מצד אחד, התגברות פעילות המורדים מאלצת את משטר אסד להשקיע משאבים רבים בהגנה על שלטונו, ומאלץ את טהרן להשקיע משאבים רבים יותר בהגנה על בן בריתה במקום בהרחבת השפעתה.
אולם, דווקא החלשות המשטר הסורי עשויה לספק לאיראן הזדמנות להעמיק את אחיזתה. איראן יכולה לנצל את המצב כדי להגביר את תמיכתה הצבאית והכלכלית במשטר אסד, ובכך להפוך אותו לתלוי יותר בסיוע האיראני. התלות הגוברת של דמשק בטהרן עלולה להוביל להעמקת השפעתה של איראן בסוריה, למרות ואולי אפילו בגלל המשבר הנוכחי.
גורם מכריע בהתפתחות המצב הוא עמדתה של רוסיה, השחקן המשמעותי השלישי במשוואה. מוסקבה, המעורבת עמוקות במלחמה באוקראינה, עשויה להגביל את יכולתה להתערב בסוריה, מה שיותיר חלל שאיראן תמהר למלא. מנגד, רוסיה עשויה לראות בהתחזקות איראנית איום על האינטרסים שלה באזור ולפעול לריסונה.
השפעת התפתחויות אלה על ישראל מורכבת. החלשות הציר האיראני-סורי עשויה לשרת את האינטרסים הישראליים בטווח הקצר, אך חוסר יציבות מתמשך בסוריה עלול ליצור ואקום מסוכן שאיראן תנצל להתבססות עמוקה יותר. על ישראל להיערך לכל תרחיש, תוך שמירה על יכולת פעולה נגד התבססות איראנית, בין אם הציר ייחלש או יתחזק.
שאלת המעורבות הישראלית בהתחדשות הלחימה בסוריה מציבה דילמה אסטרטגית מורכבת. בעוד שלישראל יש אינטרסים ברורים בזירה הסורית, התערבות ישירה טומנת בחובה סיכונים משמעותיים.
הטיעונים בעד התערבות ישראלית מתמקדים בהזדמנות להחליש את הציר האיראני-סורי ולמנוע התבססות נוספת של איראן בשטח סוריה. תומכי ההתערבות טוענים כי סיוע למורדים המתונים יכול ליצור אזור חיץ בדרום סוריה ולהרחיק את האיום מגבול ישראל. בנוסף, התערבות עשויה לחזק את השפעת ישראל על עיצוב המציאות העתידית בסוריה.
אולם, הסיכונים בהתערבות ישירה משמעותיים. ראשית, מעורבות ישראלית עלולה לאחד כוחות עוינים נגדה ולספק תירוץ לאיראן להגביר את נוכחותה בשם "ההגנה על סוריה". שנית, היא עלולה להוביל לעימות ישיר עם רוסיה, שעדיין מחזיקה באינטרסים משמעותיים בסוריה.
עתיד הציר האיראני-סורי תלוי במספר גורמים מורכבים, כאשר התחדשות הלחימה יכולה להוביל הן להחלשתו והן לחיזוקו. המפתח טמון ביכולת המשטר הסורי לשרוד את הגל הנוכחי של המרד, במידת המעורבות הרוסית, ובהצלחת איראן לנצל את המשבר להעמקת השפעתה. המצב דורש מעקב מתמיד והיערכות לכל תרחיש אפשרי.
לסיכום, לדעתי מדיניות הנכונה לישראל צריכה להתבסס על המשך הגישה הנוכחית של "הקווים האדומים": מניעת התבססות איראנית משמעותית, סיכול העברת נשק מתקדם לחיזבאללה, והגנה על האינטרסים הביטחוניים בגבול. במקביל, ישראל יכולה להמשיך בסיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית בדרום סוריה, מה שמחזק את השפעתה באזור בלי להסתכן בהסלמה צבאית.
